הגיאופיטים בטבע

מאת: ורדה אוזילבסקי

גיאופיט: צמח רב-שנתי בעל פקעת, בצל או קנה-שורש, שניצני ההתחדשות שלו נמצאים בתוך הקרקע.

על פי "המגדיר החדש לצמחי ישראל" (זוהרי) גדלים בארץ-בר כ-2,600 מיני צמחים השייכים לכ-130 משפחות.

בארץ גדלים היטב זה לצד זה, מינים שמקורם בתנאי אקלים ממוזג באירופה עם אלה שמקורם באקלים טרופי באמריקה או במדבר במרכז אסיה. יש לציין כי בארץ גדלים כ-130 מיני צמחים שהם אנדמיים (אינם גדלים בר מאליהם בשום מקום אחר בעולם), ביניהם רבים הם צמחי הבצל והפקעת, צמחים מרהיבים ביופיים כמו אירוס הגלבוע ואירוס הדור, מיני סחלב ועוד.

פריחתם ססגונית, אקזוטית ומושכת תשומת לב. בשנים האחרונות אוקלמו חלק ממיני הבר, וכעת ניתן לרוכשם במשתלות ולשתול אותם בגינות הפרטיות.

פרחי בר מוגנים – לא תקטוף! לא תעקור!

במשך הדורות נוצר שיווי משקל בין האדם, על צאנו ומחרשתו, לבין פרחי הבר. במציאות המודרנית של ריסוס, דישון וחריש מעמיק, התדלדלו אוצרות הפרחים וגבולם נסוג לאחור. מרבדי "האין קץ" נעלמו, דאגו לכך "אוהבי הפרחים" בארץ ומחוצה לה. הם "תרמו" את חלקם על ידי עקירה וקטיף שיטתי.

בשנת 1882, לאחר שפורסמה באירופה תמונתו של האירוס ההדור, הגיעו סוחרים וחובבים מאירופה עם פועלים ערביים, עקרו את האירוסים ממקומם והעבירו אותם לארצותיהם. מלאכה זו נמשכה על פני שנים רבות.

כדי לבלום את תופעת הקטיף והמסחר בארץ, הוכרז בשנת 1964 שפרחי הבר הם פרחים מוגנים ואין לקטוף אותם. הצמחים מצדם גמלו לציבור – הם חזרו ופרחו בנוף. היום נמשכת התחדשותם של פרחי הבר המוגנים.

ספרים ומדריכים רבים נכתבו בנושא "טיולי פרחים". ניתן למצוא בהם אינפורמציה על מועדי הפריחה ומיקומם המדויק של המינים והזנים השונים.

פריחה לפי עונות

עושר פריחתם של הגיאופיטים וססגוניותם מתקשרים לחילופי עונות השנה בארצנו. פריחת החצב עם תפרחתו הצחורה והרעננה, על רקע הסביבה היבשה והמאובקת, ביחד עם חבצלת החוף על פרחיה המרשימים והריחניים, היא אות מבשר טובות – הסתיו בפתח!

בעקבות גשמי היורה צצים להם סתוונית היורה, הכדן, הכרכום החורפי, הנרקיסים והרקפות.

חודשי האביב מצטיינים בפריחה שופעת, ססגונית וריחנית. נזכיר את הבולטים שבהם: כלנית, אירוס הארגמן, שום תל-אביב, עריוני, בן חצב יקינטוני, השושן הצחור, כחלית ההרים, גביעונית הלבנון ועוד.

מבין מיני הבר שאוקלמו נזכיר את החצב, הרקפת, הכלנית, הגבעונית, השום המשולש, השום השחור, חבצלת החוף, בן חצב יקינטוני ועוד.

מיני גיאופיטים בגינה

חצב מצוי

• פריחת החצב מרמזת על סיום הקיץ ובוא הסתיו. התפרחת היא אשכול פירמידלי של פרחים לבנים. הפרחים נפתחים בהדרגה מלמטה כלפי מעלה.עמוד התפרחת פורץ מהבצל לפני לבלוב העלים. הפלחים הערבים נוהגים לסמן באמצעות החצבים את גבולות חלקותיהם.
• שתילה וטיפול: את החצב כדאי לשתול בחודשים ספטמבר עד דצמבר, באזור שמש מלאה. גובה כיסוי 10 ס"מ ובמרחק של 30 ס"מ בין בצל לבצל. עונת הפריחה היא אוגוסט. עם התייבשות הנוף, יש להפסיק להשקות.

אין להוציא את הבצל בתום עונת הגידול

חבצלת החוף

במקורות השם העברי "חבצלת" מופיע כסמל לפריחה יפה וריחנית, ואמנם לחבצלת החוף פרחים לבנים וריחניים מאד. הבצל מצמיח שושנת עלים שטוחים, רחבים וארוכים. הוא גדל בקרקעות חול שבקרבת חוף הים ומורדות הפונים אל הים. מוצאו באזור הים-התיכון ואירופה המערבית. הפרחים, שהם ריחניים מאד, נישאים בראש עמוד תפרחת. התפרחת בת 5-10 פרחים לבנים גדולים ומשפכיים. אורך הפרח כ-13 ס"מ, רוחבו כ-6 ס"מ, וצבעו הבהיר זוהר בחושך. הפריחה מתרחשת בקיץ והעלים מופיעים לאחריה. פריחתו של כל פרח נמשכת לילה אחד ושעות בוקר אחדות.

• שתילה: את החבצלת שותלים בחודשים ספטמבר עד דצמבר, בשמש מלאה ובמרווחי שתילה של עשרים ס"מ בין בצל אחד למשנהו. על מנת להבטיח פריחה מידי שנה אין להוציא את הבצל; לאחר מספר שנות גידול מתרבים הבצלים ומתקבל גוש פורח.

רקפת מצויה

לרקפת שפע פרחים ופריחתם ממושכת. לרקפת פקעת עגולה ופחוסה. בחלקה התחתון מפתחת הפקעת שורשים רבים ובחלקה העליון קבוצת עלים ופרחים. העלה דמוי לב שפטוטרתו ארוכה. פרחי הרקפת בודדים והם נישאים על עוקצים ארוכים וזקופים. לאחר ההפריה ויצירת הזרעים הפרח משתרע. אורך הכותרת כ-3 ס"מ, ופרח יחיד מתמיד בפריחתו כ-1-3 שבועות. צבע הפרח ורוד, לילך, ארגמן. פקעות שקוטרן מעל 15 ס"מ מסוגלות להצמיח כ-100 פרחים בעונה.

• שתילה וטיפול: את הרקפת כדאי לשתול בחודשים אוקטובר עד דצמבר, באזור חצי מוצל. יש לחפור בור בעומק של 5 ס"מ ובמרחק של 20 ס"מ בין פקעת לפקעת. עונת הפריחה היא ינואר עד מרץ. עם התייבשות הנוף, יש להפסיק להשקות.

• גביעונית הלבנון

צורת הפרח – גביע, ומכאן גם מקור שמו העברי: גביעונית. העלים – חלקם ערוך כשושנה וחלקם לאורך גבעול הפריחה המסתיים בתפרחת עשירה. הגבעול – גובהו כ-100 ס"מ והוא נושא 10-20 פרחים שאורכם כ-2 ס"מ. הפרחים דמויי פעמון, נטויים כלפי מטה – צבעם ירוק-ארגמני עם עירוק כהה.

בן-חצב יקינטוני

צמח בצל מרשים. בבסיס הצמח שושנה מרובת עלים, שטוחים וארוכים. מביניהם עולה עמוד תפרחת הנושא בראשו אשכול פרחים. שמו העברי מרמז על דמיונו לחצב וליקינטון: פריחתו דומה בצורתה לחצב ובצבעה ליקינטון. עמוד התפרחת כחול, נושא אשכול פרחים. הפרח דמוי פעמון, קוטרו כ-2 ס"מ, צבעו סגול. הפרחים נישאים על עוקצים שגם הם כחולים. בתפרחת עד 100 פרחים. הפרחים נפתחים בהדרגה במשך תקופה ארוכה.

שום שחור

צמח בעל בצל. העלים שטוחים, ערוכים בבסיס הצמח, מביניהם עולה עמוד תפרחת חשוף, הנושא בקצהו תפרחת רבת פרחים קטנים.
התפרחת צפופה ומזכירה בצורתה כדור, קוטרה כ- 8 ס"מ.

• שתילה וטיפול: את השום כדאי לשתול בחודשים אוקטובר עד דצמבר, באזור שמש מלאה. גובה הכיסוי 7 ובמרחק של 10ס"מ בין בצל לבצל. עונת הפריחה היא  פברואר עד מרץ. עם התייבשות הנוף, יש להפסיק להשקות.